כפי שכתבנו במאמרים הקודמים, תביעת שלום בית הינה תביעה ייחודית ביותר, שניתן להגיש אותה אך ורק בבית הדין הרבני האזורי.
את תביעה זו, יכול האיש להגיש או האישה, גם בתחילת ההליך, לאחר 60 יום מפתיחת היישוב סכסוך.
אולם צריכים לדעת, כי תביעת שלום בית לבדה, אינה קונה סמכות לבית הדין הרבני!!!
כלומר, אם הגשת תביעת שלום בית בבית הדין הרבני, אזי עדיין יכול הצד שכנגד לתבוע גירושין בבית המשפט לענייני משפחה, עם כל הכרוך בכך, קרי חלוקת רכוש מזונות ילדים ומשמורת.
לכן אני מייעץ לכם, לפתוח בבית הדין הרבני האזורי הליך הנקרא "שלום בית חילופין גירושין", שאז משלמים אגרה גבוה של 516 ₪ עבור פתיחת תיק גירושין, אלא שנותנים בעדיפות ראשונה לתביעת שלום בית, ורק אם תביעה זו לא תתקבל אזי נפנה מיד לגירושין.
הליך זה, מקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון בכל התיק, וממילא ניתן לכרוך אליו את כל שאר הנושאים שברצונכם לכרוך, קרי חלוקת רכוש מזונות ילדים ומשמורת.
רציתי לשתף אתכם, בפסק דין מדהים שקיבל לקוח שלי, מבית הדין הרבני האזורי בירושלים. לאחר דיון ארוך, הוכחנו כי האישה אשמה בגירושין, הגם שהלקוח שלי הוא זה שעזב את הבית!!! אתם שומעים??? הלקוח שלי עזב את הבית, ובכל זאת קיבלו את תביעת שלום הבית שלו!!!
עוד בתחילת הדיון, טען הלקוח שלי כי ברצונו לחזור לבית הצדדים, אלא שהאישה מעכבת בעדו, ללא שום סיבה מוצדקת וללא עילת גירושין.
בית הדין שקל את הדברים, ולאחר כמה שבועות פסק, כי תביעת שלום בית של הלקוח שלי הינה כנה!!! משכך, תביעת הגירושין של האישה וב"כ נדחתה על הסף, ומוטל על האישה כעת להתחיל ייעוץ זוגי ולשקם את הנישואין מחדש.
אין ספק, שניתן ללמוד מפסק דין זה המון דברים, ובראשם שבכדי לנצח בבית הדין הרבני, צריכים טוען רבני שישב עבורכם על הגדר….. פנו אליי לשיחת חינם עוד היום…..
ב"ה |
בבית הדין הרבני האזורי ירושלים
לפני כבוד הדיינים:
הרב אוריאל לביא – אב"ד, הרב דוד מלכא, הרב חיים ו' וידאל
התובעת: |
|
ת"ז | (ע"י ב"כ עו"ד חגית זיו ועו"ד רם יוגב) |
|
נגד | ||||
הנתבע: | ת"ז | (ע"י ב"כ טו"ר יצחק הדר ) |
הנדון: גירושין
פסק דין
לפני ביה"ד תביעת האשה לגירושין ותביעת האיש לשלום בית.
רקע ועובדות
הצדדים נישאו זה לזה בשנת תש"פ. נולדה לצדדים ילדה אחת. לאשה היה בן מלפני הנישואין.
ביום כ"א אלול תשפ"ג (07/09/2023) עזב הבעל את הבית והגיש בקשה ליישוב סכסוך. הבעל עבר לגור אצל אימו בתל אביב.
בחודש כסלו תשפ"ג (דצמבר 2023) הגישה האשה תביעת גירושין וכן תבעה ביחס לילדים, מזונות ורכוש.
עד כה התקיימו שני דיונים, בחודש אדר א' ובחודש סיוון תשפ"ד.
בדיון טענה האשה שהאיש היה קשור יתר על המידה לאימו קשר שהסב נזק לחיי הנישואין שלהם. וכן טענה שעזב את הבית והוביל לפירוק הנישואין.
האיש טען על חוסר יחס מצד האשה, קשרים והתכתבויות עם גברים. האשה הודתה בקשרים ובהתכתבויות, אך טענה שלא מדובר בקשרים בנושאים שבינו לבינה. לדברי האיש זהו הגורם שהביא לעזיבתו את הבית. יחד עם זאת טען שאוהב את אשתו ורוצה מאוד לחזור לשלום בית. וכן ביקש שביה"ד יפנה אותם ליועץ נישואין ושהאשה תימנע מקשרים והתכתבויות עם גברים אחרים. בדיון האיש אמר שהוא מסכים להוציא את אימו מחיי הנישואין שלהם, וכדוגמא לכך הוא הביא את תביעתו לשלום בית שהיא מנוגדת לעמדת אימו.
הצדדים הגישו סיכומים.
בסיכומיה התמקדה האישה בעזיבת האיש את הבית, שהביאה לפירוק הנישואין. וכן טענה שהבעל אינו כנה בטענתו לשלום בית.
האיש בסיכומיו טען שהוא אוהב את אשתו, הביא לכך ראיות מהתכתבויות שלו עימה, וביקש שלום בית.
דיון והכרעה
ביה"ד התרשם שהמצב בין הצדדים בטרם עזיבתו את הבית לא היה תקין, לאיש היו טענות מוצדקות נגד האשה בדבר הקשרים וההתכתבויות שהיו לה עם אחרים, והיחס שלה כלפיו היה צונן מאוד. יחד עם זאת גם האיש היה קשור יתר על המידה עם אימו, והוא לא קיים כראוי את "על כן יעזוב איש את אביו ואימו ודבק באשתו".
עזיבת האיש את הבית אינה באשמה בלעדית של האיש. למרות זאת, ביה"ד מתרשם שהאיש אכן רוצה שלום בית. לא הוכח כלל וכלל שבקשותיו הללו הן מהשפה ולחוץ.
לאשה אין עילת גירושין ראויה נגד האיש. טענתה היא שהוא עזב את הבית, אך הוא מבקש לחזור אליו. גם קשה אפילו לראות זאת כאמתלא מבוררת וכסיבה למאיסות, בפרט שמדובר במעשה חד פעמי, והאיש מבקש לחזור בחזרה לחיק אשתו. אומנם מצאנו בנודע ביהודה תניינא סימן צ', הובאו דבריו בפתחי תשובה אה"ע קנד סק"ה, שכתב לגבי אשה שבעלה עזב את הבית ואח"כ ביקש שלום בית
"ואמנם הא ודאי שהאשה יכולה לטעון מאוס עלי מחמת בגידת הזמן הארוך הזה ואף שלא התרו בו ולכן אין כופין אותו לגרש מ"מ גם היא אינה מחויבת לדור עמו".
אך שם מדובר במקרה קיצוני שבו עזב את הבית למשך 12 שנה וגם נשא אשה אחרת במקום אחר, ואין זה דומה כלל וכלל למקרה שלנו.
לפיכך ביה"ד דוחה את תביעת הגירושין של האשה.
ביה"ד ממליץ לאשה להודיע על הסכמתה לפנות להליך ייעוץ נישואין, בפרט שיש להם בת משותפת, ובפרט שלא מצאנו שהאיש נהג באלימות מכל סוג שהוא, וכי לא נכון להביא לסיום הנישואין בלא הצדקה ממשית.
ניתן ביום ל' באב התשפ"ד (03/09/2024).
הרב אוריאל לביא – אב"ד |
הרב דוד מלכא |
הרב חיים ו' וידאל |
העתק מתאים למקור
הרב יצחק דהאן, המזכיר הראשי
נחתם דיגיטלית ע"י הרב אוריאל לביא בתאריך 03/09/2024 10:28