- אחד הנושאים הבוערים ביותר, הינו קניית סמכות שיפוטית לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, וכלשון העם "מירוץ הסמכויות".
- בשאר מדינות העולם, ישנה רק ערכאה שיפוטית אחת, המכריעה בכלל הנושאים הנוגעים לכלל, וכן הנוגעים לפרט בחייו הפרטיים. אולם במדינת היהודים שונה הדבר, עקב כך שאנו כפופים להלכה היהודית והשולחן ערוך, ועל כן אלו שבחרו להם בדרך שלא על פי ההלכה, נזקקו לפתוח ערכאות שיפוטיות משלהם כגון בתי משפט לענייני משפחה וכדומה.
- כאשר אחד מבני הזוג החליט לפתוח תיק ליישוב סכסוך, הן בבית הדין הרבני, או בבית המשפט לענייני משפחה, אזי תוך 45 ימים יוזמנו הצדדים לפגישות מהו"ת, שיכולות להסתכם בפגישה אחת קצרה, או לכל היותר ארבע פגישות.
- במידה ולא הגיעו הצדדים לפשרה, אזי לאחר תקופה זו, ישנם עוד 15 ימים נוספים, אשר בו יוכל זה שפתח את היישוב סכסוך, להחליט האם ברצונו להמשיך את הליך הגירושין בבית הדין הרבני או בבית המשפט. לאחר 15 ימים אלו, קרי 60 ימים מפתיחת היישוב סכסוך, יוכל גם הצד השני, לפתוח את ההליך באיזו ערכאה שירצה.
- אמנם ישנם מצבים, בהם התנהל כבר דיון בבית הדין הרבני, ולאחר כן התיק נסגר מחוסר פעילות, וצריכים אנו לברר האם בית הדין הרבני הפסיד את הסמכות בנושא זה?
- בפסק דין מחודש של בית הדין הרבני הגדול בירושלים (תיק 1468274/1), פסק בדיין יחיד, הרה"ג צבי בן יעקב שליט"א, כי סגירת תיק רק בגלל חוסר פעילות בתיק, הינה סגירה טכנית בלבד. ואינו דומה להחלטת בית הדין הרבני למחיקת התיק מחמת שהתביעה נדחתה, או מחמת משיכת התביעה על ידי התובע, שבזה באמת הפסיד בית הדין הרבני את הסמכות, ויכול הצד שכנגד לפתוח את ההליך מחדש בערכאה השנייה.
- כלומר, יש לחלק בין תיקים שנסגרו מסיבות טכניות, לתיק שנסגר מסיבה מהותית. לו היה בית הדין הרבני דוחה את תביעת המזונות, או קובע מראש שאינו דן במזונות מחוסר כנות או סמכות, כי אז הייתה זו באמת החלטה מהותית, שאחריה לא ניתן לדון בעניין המזונות. אולם סגירה סתמית של תיק, אך ורק מחוסר פעילות בעלמא, הינה סגירה טכנית בלבד.
- וכן הסיקו שם, וז"ל "ואסביר, הרכבים רבים (וגם הח"מ בתוכם) אינם שבעי רצון מכך שתיקים נשארים פתוחים ללא פעילות. סגירת התיק נועד לצרכים פנימיים של בתי הדין (סטטיסטיקה ושיקולי נוחות), אך אין בהם אלא סגירה טכנית זמנית, שאם מי מהצדדים יחפוץ לחדש ולדון בנושא, יוכל לעשות זאת, והסמכות נתונה לביה"ד, וחובתו של ביה"ד לדון בבקשה. לא רק זכות, אף חובה!".
- והוסיפו שם, בפרט בתיקים שבית הדין קובע בהחלטתו "נושא משמורת הילדים ומזונותיהם הקבועים יידונו לאחר סידור הגט". כלומר, בהחלטה זו בית הדין הרבני אינו יכול לפגוע בזכותו של כל בעל דין, מי מהצדדים, לדון בפני ערכאה זו, ואין בסגירה הטכנית על מנת לפגוע בזכותו של מי מהצדדים לדון בפני בית הדין הרבני בכל הנושאים הכרוכים בגירושין.
- יצוין, כי בהרבה מקרים נושא מזונות הילדים נשאר עם החלטה של מזונות זמניים כי אף צד לא מבקש להעלות או להפחית אותם, ורק כאשר לאחד הצדדים יש עניין בדבר, מתקדם הנושא למזונות קבועים. אומנם יצוין שגם המזונות הקבועים אינם דבר קבוע אלא גמיש, תלוי בשינויי נסיבות, שינויים בהסדרי שהות ועוד, כך שאין כל כך הבדל מעשי בין מזונות זמניים למזונות קבועים, ושניהם ניתנים לתביעה בהוצל"פ במידה שווה.
Post Views: 103