בשנים האחרונות, משמורת משותפת הופכת לאופציה פופולרית יותר ויותר בקרב הורים גרושים או נפרדים. רבים מאמינים כי זו הדרך האופטימלית לשמור על קשר רציף ומשמעותי של הילדים עם שני ההורים. יחד עם זאת, קיימת לעיתים קרובות בלבול לגבי נושא המזונות והאופן שבו הם משפיעים על המשמורת המשותפת. בואו נעשה סדר בנושא ונבין איך זה עובד, וכן בהבדלים בנושא זה, בין בית הדין הרבני לבין המשפט לענייני משפחה.
מהי משמורת משותפת?
משמורת משותפת היא מצב בו שני ההורים חולקים באופן שווה או כמעט שווה את האחריות על גידול ילדיהם. זה יכול להתבטא בזמן שהות שווה אצל כל אחד מההורים, או בהסדרים אחרים המבטיחים מעורבות משמעותית של שני ההורים בחיי ילדיהם.
יתרונות המשמורת המשותפת
היתרונות של משמורת משותפת הינם רבים ומגוונים:
- קשר רציף עם שני ההורים: הילדים ממשיכים להיות בקשר קרוב עם שני ההורים, מה שמגביר את תחושת הביטחון והאהבה החסרים להם.
- איזון: משמורת משותפת יכולה לסייע באיזון החיים של הילדים, כאשר הם מקבלים תמיכה משני הצדדים.
- הקטנת סכסוכים: כאשר ההורים משתפים פעולה ומחלקים את המשמורת, קיימת פחות סיבה לסכסוכים משפטיים ממושכים.
איך מזונות נכנסים לתמונה?
כאשר מדובר במשמורת משותפת, נושא המזונות יכול להיות מסובך יותר מכיוון שלא תמיד ברור כיצד לחשב אותם. באופן עקרוני, מזונות ילדים נקבעים על בסיס צרכי הילדים והכנסות ההורים, ולא רק על בסיס זמני השהות.
חישוב המזונות במשמורת משותפת
החישוב של מזונות ילדים במשמורת משותפת נעשה לפי מספר עקרונות:
- הכנסות ההורים: כל הורה נדרש לספק מידע על הכנסתו. המזונות מחושבים בדרך כלל כך שההורה המרוויח יותר ישלם סכום גבוה יותר.
- זמני שהות: אם זמני השהות אינם שווים, ההורה שמבלה פחות זמן עם הילדים ישלם מזונות בהתאם.
- צרכים מיוחדים: אם יש לילדים צרכים מיוחדים כמו חינוך מיוחד או טיפול רפואי, גם זה ייכלל בחישוב המזונות.
דוגמאות למודלים של חישוב מזונות
- מודל אחוזים מהכנסה: כל הורה מחויב לשלם אחוז מסוים מהכנסתו עבור מזונות הילדים, כאשר האחוז משתנה בהתאם לזמני השהות.
- מודל יחס הוצאות: מחושבים הצרכים של הילדים וההורים מתחלקים בהוצאות לפי יחס ההכנסות שלהם.
עקרונות משפטיים
בישראל, בית הדין הרבני מושתת על אדני ההלכה והשלחן ערוך חלק אבן העזר (סי' עא), המטילה על האבא המפרנס לזון את ילדיו כיוצאי חלציו, ומשכך משמורת משותפת אינה מפחיתה כל כך במזונות כי עם במעט.
אולם במשפט לענייני משפחה מתייחס בכובד ראש לנושא מזונות הילדים והמשמורת המשותפת. הנה כמה עקרונות מנחים:
- טובת הילד: השיקול המרכזי בקביעת משמורת ומזונות הוא תמיד טובת הילד.
- שוויון והוגנות: בתי המשפט שואפים להבטיח שכל הורה תורם בהתאם ליכולתו וששני ההורים מעורבים בחיי הילדים בצורה שווה ככל האפשר.
טיפים להורים במשמורת משותפת
- תקשורת פתוחה: תקשורת טובה בין ההורים היא המפתח להצלחה במשמורת משותפת. חשוב לקבוע מראש איך מתקשרים ולפתור קונפליקטים בצורה בונה.
- תכנון כלכלי: חשוב לתכנן את ההוצאות בצורה מסודרת ולוודא שיש הבנה והסכמה לגבי חלוקת הוצאות הילדים.
- גמישות והתאמה: החיים משתנים וחשוב להיות גמישים ולהתאים את ההסדרים לפי הצרכים המשתנים של הילדים וההורים.
סיכום
משמורת משותפת יכולה להיות פתרון נהדר למשפחות נפרדות, אך יש לזכור כי נושא המזונות דורש התייחסות מיוחדת ותכנון קפדני. בעזרת תקשורת פתוחה, תכנון כלכלי נכון וגישת שיתוף פעולה, ניתן ליצור סביבה תומכת ומיטבית עבור הילדים. בכך, נוכל להבטיח שהילדים יגדלו בצורה מאוזנת ובריאה, תוך שמירה על קשר משמעותי עם שני ההורים.
כיצד יכול הטוען רבני להשפיע על סכום המזונות במשמורת משותפת ובכלל?
נער הייתי גם זקנתי, ולאחר טיפול של תיקים רבים כטוען רבני בבית הדין הרבני הנכבד, אין ספק שנושא המזונות הינו הכאוב ביותר על האבות הקורסים. ובכן בילדים מתחת לגיל 6, הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני, למרות המשמורת המשותפת האבא ישלם מזונות מלאים. אולם לאחר גיל 6, בבית הדין הרבני הכפוף לדין העברי, האחריות עדיין מוטלת על האבא ללא קשר למשמורת משותפת, וצר לי לראות כיצד אנשים שומרי תורה ומצוות מנסים להתחמק מחובתם ההלכתית לזון את בניהם ופונים לבית משפט לענייני משפחה, שדינו כדין ערכאות של גוים לכל דבר.
לכן התפקיד שלי בבית הדין הרבני בלבד, בעודי מייצג את האמא, לשכנע את בית הדין שהיא צריכה כמה שיותר מזונות. ואילו בעודי מייצג את האבא, לשכנע את בית הדין שהאבא מסכן ואין ביכולתו לכלכל את עצמו ואת ילדיו במקביל. מחכה לכם/לכן בטלפון ובמייל.
