במאמר זה, נפרט בהרחבה כמה עשרות פסקי דין, אשר העולה מחלקם כי בגין ניכור הורי ישנה חובת פיצוים, כדלהלן:
- בית המשפט המחוזי בעמ"ש 72323-10-21 העמיד את גובה הפיצוי ע"ס 400,000 ₪, במקרה של 3 ילדים שהיו מנוכרים מהתובע במשך תקופת זמן.
- בית המשפט בתמ"ש 58854-07-14 חייב אם אשר ניכרה את ילדם היחיד מהאב, בסך גבוה מאוד של 250,000 ₪, למרות שלא היה מדובר במספר ילדים!!
- כעין זאת פסק בית המשפט גם בתה"ש 63501-03-18, בסך של 100,000 ₪, שנדרש ההורה המנכר לשלם למשנהו.
פטור ממזונות עבר הווה עתיד
4. ילדים שאינם מקיימים קשר עם אביהם, צריכים לדעת הם וההורה המנכר, כי ישנן השלכות מרחיקות לכת למעשיהם, כדלהלן:
5. הפסיקה הכירה באפשרות להפחית, ואף לבטל לגמרי את החיוב של מזונות ילדים, במקום שמוכחת 'מרדנות' מצדו כלפי ההורה החב במזונות, וזאת כאשר מדובר במזונות לפי הדין העברי בין יהודים.
6. אף במסגרת החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט – 1959 סעיף 9, הוכרה עילת פטור ממזונות ילדים, במקום שהזכאי למזונות התנהג התנהגות מחפירה כלפי החייב.
7. בפסיקה קבע בית המשפט העליון, כי אין להבין את המונח "התנהגות מחפירה" שהתנהגותו של הזכאי למזונות מוכרחה להיות תוצאה של כוונה לפגוע בהורה, אלא די בכך אם הפגיעה היא תוצאה טבעית של התנהגותו המחפירה של הזכאי.
8. נציין בזאת לע"א 477/73 סלומון נ' סלומון (פ"ד כח), שהוסק שם כי טענת "בן מרדן" לא תעמוד לאב כטענת פטור מחיובו לשלם מזוכות לילדיו, אלא אם התנהגות הילד מגיעה כדי התנהגות מחפירה כלפיו.
9. דוגמא נוספת לביטול מזונות בגין ניכור הורי, ניתן למצוא גם בתלה"מ 55069-12-20.
המשפט העברי:
10. כאשר הצדדים הינם יהודים, יש לפנות להוראות הדין העברי החלות עליהם בעניין חיוב ופטור מחיוב במזונות, בשל היעדר קשר בין הילדים לבין אביהם.
11. נציין בזאת לספר דברים (פרק כא פס' יח) אודות פרשת בן סורר ומורה "שאיננו שומע בקול אביו ובקול אמו". במאמרו של צבי ויצמן הביא בשם ספר כתר יונתן, שכתב כי בן סורר ומורה הוא "בן סרבן ומרדן" (צ. ויצמן "מזונות לילד מרדן" פרשת השבוע תשס"ז גליון 297)
12. הלכה של חיוב האב במזונות בנו, שאינו רוצה בקשר עמו, אינה מבוארת בגמרא. אולם היא נלמדת מההלכה הפסוקה ברמב"ם ובשולחן ערוך. הלכה זו, התפרשה בדרכים שונות על ידי חכמי זמננו, ונראה כי בפרשנותה נמצאו גוונים ודרכים שונות ורחוקות אלו מאלו.
13. בנושא כאוב זה, ראוי לעיין בספרו של הרב אוריאל לביא עטרת דבורה- פסקי דין שהתבררו בבית הדין בתוספת בירורי הלכה (חלק א' סימן ל' בעמ' 195). וכמו כן בפסק דינו של השופט מינץ (בעמ"ש 513/09 פלונית נ' פלוני, ניתן ביום 14/4/2010, פורסם בנבו).
14. וכמו כן כדאי לעיין במאמרו של ש. דיכובסקי "מזונות הבנים- תקנת חכמים מיוחדת בענייני צדקה" (תחומין חלק ט"ז, תשנ"ו). בנוסף, במאמרו של א"א שפירא מזונותיו של בן מרדן, תחומין (חלק ט"ז, תשנ"ו). ולסיום, במאמרו של א. איזירר "חיוב מזונות לילדים המתנכרים לאביהם" תחומין (חלק ח', תשמ"ז).
15. הלכה זו לבטל מזונות מבן שאינו נוהג כשורה כלפי אביו, נובעת מדברי הרמב"ם בהלכות אישות, פרק כא הל' י"ז שהובאו להלכה בשו"ע אבן העזר (סי' פב סעיף ז') כך: 'אחר שש שנים, יש לאב לומר אם הוא אצלי אתן לו מזונות, ואם הוא אצל אמו, איני נותן לו כלום".
16. ההיגיון ההלכתי להלכה זו הינו פשוט מאוד, הואיל ודין הבן מעל גיל 6 להיות אצל אביו, כדי שהאב יוכל לחנכו וללמדו תורה, לכן יש לתת לאב האפשרות לכוף את הילד להיות אצלו במניעת המזונות, בכדי שלא יימנע מלימודו. עם זאת, מובא בספר עטרת דבורה וכן בפסק דין רבניים רבים, שהלכה זו הורחבה לא רק ללימודי תורה אלא לחינוך הילדים למידות טובות.
פסיקת בית המשפט העליון:
17. פסק הדין המרכזי בהקשר זה, המפרש את הוראות הדין העברי ומתאים אותן למקרה של סרבנות קשר, הינו פסק דין משכיל לאיתן שניתן (בע"א 425/68 משכיל לאיתן נ' משכיל לאיתן, פ"ד כג) ואלו הן 2 עיקריו:
- קטין שמסרב להיות בקשר אם האב, לפי הדין העברי, האב פטור מתשלום מזונותיו (שם בעמ' 316)
- באשר לשאלה מי יפרנס את הילד במקרה שכזה? התשובה היא שהאם היא זו שתפרנס אותו, ואין לה זכות לחזור בתביעה להשבת הוצאותיו כנגד האב (עמ' 317).
18. בפסק דין (יהלומי) ע"א 723/72 יהלומי נ' יהלומי, פ"ד כז אושרה פעם נוספת הלכת לאיתן. בנוסף, נקבע כי אין האב חייב לזון אב מרדן לפי רמת החיים שהאם רוצה לקבוע עבורו, אלא במקרה כזה חובת האב מדיני צדקה היא רק לתת או להשלים את מזונות הבן בצמצום בכדי שהבן לא יסבול מחסור.
19. (בפסק דין רע"א 3761/10 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו 15/7/2010), קבע השופט רובינשטיין כי ההלכה בדבר האפשרות העקרונית להפחית או לשלול לחלוטין את מזונותיו של ילד סרבן (במקרים המתאימים), אינה שנויה במחלוקת במשפט הישראלי.
פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה:
20. וצריכים אנו לשאול, האם הלכת בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 19/7/17 ופורסם במאגרים) בעלת השלכות על סוגיה זו?
21. דהנה כידוע לכולם, בעקבות אותה הלכה, השתנתה התייחסות פסיקת כל הערכאות לחבות האב במזונות הילדים. כלומר, אם בעבר נתפסה כחובה מוחלטת לסיפוק צרכים הכרחיים עד הגיע הילד לגיל 15 שנים, הרי שבעקבות ההלכה ושינוי פרשנות הדין העברי, ההתייחסות היא אל 2 ההורים כמי שחייבים במזונות ילדיהם (מגיל 6 מדין צדקה חיוב עקרוני), כאשר היקף החיוב נגזר מיחס הכנסותיהם הפנויות, מיהות ההורה המרכז להוצאות מסוימות, הסדר המשמורת וחלוקת זמני שהות ונסיבות נוספות.
22. שינוי ההלכה ופרשנות הדין העברי בעקבות הלכת בע"מ 919/15, אמור היה "להקל" על הערכאות הדיוניות והערעוריות, לשקול בחיוב הפחתה של מזונות במקרים של סרבנות קשר עם הוריהם.
23. החבות של ההורה מסורב הקשר, הופכת להיות חבות מדין צדקה (מטעמים פרשניים אחרים מאלה שנדונו בבע"מ 919/15), אך גם היא ניתנת לכפייה שיפוטית.
24. לפיכך, "בשורה התחתונה" גם ללא הלכת בע"מ 919/15, החבות של הורה מסורב קשר במזונות "הבן המרדן" היא מדין צדקה.
לאור כל האמור לעיל, אין ספק כי אם ברצונכם לתבוע ניכור הורי מהצד שכנגד, כל התביעה חייבת להיות מבוססת הדק היטב. וכן להפך, אם קיבלתם תביעה נגדכם בגין ניכור הורי, כתב ההגנה שלכם חייב להיות מבוסס הדק היטב.
כבעל ניסיון רב בנושא זה, אוכל לומר לכם בביטחון גמור, כי בית הדין הרבני מייחס חשיבות רבה לניכור הורי, ועל כן כדאי להיות מיוצגים היטב בדיון כואב זה, בכדי שתוכלו למקסם את זכויותיכם/ן. מחכה לכם/ן בטלפון ובמייל.
