איזון משאבים בגירושין

1. לכל פסיקה בבית הדין הרבני או בבית המשפט האזרחי, ישנו תוקף משפטי המחייב את הצדדים באופן חד משמעי, ואינם יכולים "לדלג" עליו בשום פנים ואופן.

2. לעניין זה, יפות הן מילותיה של כבוד השופטת ע' ארבל ב- רע"א 4733/06 עו"ד דב עצמון נ' גב' ארי פיתוח והשקעות בע"מ, [ניתן ביום 6.7.2006]:

"…. החובה לקיים ולכבד את מצוות בית המשפט מוטלת על כל בעל דין בכל התדיינות משפטית. זוהי חובה ברורה ומפורשת, העומדת ביסוד שיטתנו המשפטית, ומהווה אבן בסיס לתפיסתנו באשר לתפקידו ומעמדו של בית המשפט…".

3. אחד הנושאים הכואבים וה"חמים" ביותר בנושא הגירושין, הינו איזון משאבים בין בני הזוג. והטעם ברור, הואיל וכל אחד עומד על זכויותיו החוקיות ברכוש, אשר עמל עבורן בעשרת אצבעותיו בעמל ויגיעה רבים, לכן נוצרים פערים עצומים בדרישות ובתביעות הדדיות, אשר גוררים אחריהם אמוציות שליליות רבות ומריבות עד אין קץ, הן עד לנתינת הגט, והן לאחר נתינתו. 

4. כאשר התקבל כבר פסק דין בנושא כאוב זה, הצד שהפסיד אינו יכול "לדלג" על הפסק דין ולא לקיימו, מחמת שפסיקה זו מחייבת אותו. ואם בכל זאת יתעקש שלא לקיימו, אזי שייקח בחשבון שהצד שכנגד יוכל להתחיל הליך בהוצאה לפועל, אשר יגרור אחריו עלויות מטורפות נוספות, שיכל לחסוך אותן מבעוד יום. 

5. כיצד מתבצע הלכה למעשה איזון משאבים בין בני הזוג המתגרשים, ניתן למצוא פירוט בע"א 1229/90 חנוך נ' חנוך, פ"ד מה(5) 584 (1991):

"האיזון בעת פקיעת הנישואין נערך אפוא תוך קביעת שווים של כלל נכסי בני הזוג. הווי אומר, אין נוטלים כל חשבון בנק או כל נכס בנפרד ומחלקים אותם לשניים כדי לקבוע שווייה של המחצית בחשבון שהיא חלקו של כל אחד מבני-זוג, אלא מצרפים את כלל המשאבים בהערכה מקיפה וכוללת, וכלל המשאבים הוא שמחולק בין בני הזוג. אין צריך לומר, שזו גם הדרך ההגיונית, שהרי איזון שייערך בשלבים ובנפרד לגבי פרטים קניינים נבחרים (להבדיל מכלל הנכסים) עלול להביא להיפוכה של התוצאה המבוקשת, היינו לאי איזון בכלל הנכסים". 

6. למרבה הפלא, הפסיקה בבתי המשפט הרחיבה את איזון המשאבים אף על נכסים הרשומים רק על שם אחד מבני הזוג. כך קבע כבוד השופט א' רובינשטיין בבע"מ 6939/04 פלוני נ' פלונית, [לא פורסם] (8.9.04):

"מה איפוא שיעור הדברים? רוח העידן, פתיחת הדלתות לגישה שאינה "פורמלית" בלבד הנאחזת ברישום הנכס, אלא בוחנת מצבים חברתיים ואישיים למהותם, מרחפת על פני הפסיקה מזה שנים באשר לשיתוף הנכסים גם לגבי נכסים שנרכשו לפני הנישואין, ובמיוחד דירת המגורים… בעיני, בצד כל אלה, יש ביסוד הדברים ציפייה להגינות ביחסים בין בני אדם בכלל – נגזרת של תום הלב החולש על המשפט הפרטי… בחינת "אדם לאדם – אדם" (הנשיא ברק, רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, פ"ד נה(1) 199, 279). זו גם תמציתו הערכית של הכלל "ועשית הישר והטוב" (דברים ו', י"ח)… ואכן, ככל שהתוכן המשותף שנוצק לקניין, ובוודאי לדירת המגורים של זוג ומשפחה, משמעותי יותר, וככל שהייתה שותפות נמשכת בחיי הנישואין ולה ביטויים מסוגים שונים, גם אם לא היו החיים הללו "גן של ורדים" בכל עת ובכל שעה, כך מצדיקה ההגינות כי תגבר ההתייחסות לחזקת השיתוף, במיוחד על נכס כמו דירת מגורים, קן המשפחה." 

7. על פי סעיף 6 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, יש להחיל את האיזון משאבים על כלל הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים, ללא קשר על שם מי הם רשומים. מסיבה זו נקבע, כי יש לקרוא את סעיף 6 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, בצמוד ממש לסעיף 9 לחוק זה הקובע כי: 

"9. ראיה על היות נכס בבעלותו או בהחזקתו של אחד מבני הזוג, או על היותו רשום על שמו, אין בה בלבד כדי לצאת ידי נטל ההוכחה שיש למעט נכס זה מן הנכסים ששווים יאוזן בין בני הזוג".

8. סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, מקנה סמכות מיוחדת לבית המשפט לענייני משפחה, לסטות מהכלל שנקבע בסעיף 5 לחוק זה, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. מטרתו של סעיף זה, הינה להקנות לבית המשפט שיקול דעת לביצוע איזון משאבים צודק בין בני זוג, תוך גמישות והתחשבות בשיקולים של צדק והוגנות (ראה ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט(3) 529, 614).

9. בנוסף, קבע המחוקק חלופה נוספת על ידי הרחבת בסיס האיזון, וזאת כאשר אחד מבני הזוג הוציא מרשותו נכס כדי לסכל את זכותו של בן זוגו. במקרה זה בית המשפט יכול להחשיב את הנכס הנ"ל כאילו הוא עדיין שייך לאותו בן זוג לצורך עריכת האיזון (סעיף 7 לחוק יחסי ממון בין בני זוג).

10. עוד יואר, כי ישנם שאחד מבני הזוג עשה ככל העולה על רוחו בכספים אשר מחיצתם שייכים לצד להורה השני, כגון ש"תרם" במאות אלפי שקלים, אין לראות בחובות שיצר כחובות משותפים. ראה לעניין זה ע"א 6557/95 אבנרי נ' אבנרי, פ"ד נא(3) 541, עמ' 545:

"מתי אין לראות הוצאות של אחד מבני הזוג כחובות משותפים? בע"א 677/71 הנ"ל [5], בעמ' 461, מול אות השוליים ד), הובאו דוגמאות לכך, כגון שיש לבעל פילגש והוא מבזבז עליה את כספו, או שאחד מבני – הזוג מוציא הוצאות על רכוש נפרד שלו. במקרה אחר נפסק שכשאחד מבני – הזוג מבצע "מניפולציה כספית" מיוחדת בעבור עצמו, ההוצאה תיזקף לחובתו בלבד (ע"א 1967/90 י' גיברשטיין נ' ה' גיברשטיין ואח' וערעור שכנגד [7], בעמ' 666)".

11. לאור כל האמור לעיל, אין ספק שלתבוע גירושין בערכאה שיפוטית ללא ייצוג, כאשר ישנו בין היתר נושא רכושי של איזון משאבים, הינה טעות קריטית ביותר!!!

12. לא פעם ולא פעמיים, הגיעו אליי לקוחות תמימים חסרי סבלנות, אשר ויתרו על עשרות אלפי שקלים, העיקר כדי לגמור את התיק בנתינת הגט, אך לאחר מכן שילמו לי כספים רבים בכדי לשכנע את בית הדין הרבני, שהטעו אותם בפשרה והיה זה מקח טעות וכדומה. החכם עיניו בראשו מבעוד מועד, ולא כשהכבש כבר נשחט!!

13. לכן קחו טיפ חינם ממני, כאשר נישואיכם עלו על שירטון והחלטתם בלית ברירה להתגרש, ויש לכם רכוש וזכויות פנסיוניות וכדומה, תיקחו מייצג שיערוך עבורכם מלחמת חורמה, ישכב על הגדר, ללא פשרות, בכדי להוציא את המקסימום תשלומים וזכויות מהצד שכנגד. וכל זה בתנאי, שיש ללקוח סבלנות, ואינו ומרים ידיים מהר מידי, בכדי שלא יצטער על כך לאחר הגט. מחכה לכם בטלפון ובאתר.