תביעת גירושין, הינה שונה וייחודית במהותה משאר סוגי תביעות משפטיות שאנו מכירים.
לדוגמא, בבית המשפט לענייני משפחה, ניתן לקבל פסק דין לפירוק השיתוף המשפחתי באופן מיידי בלי שום עילה משפטית או הלכתית. כלומר, אחד מבני הזוג קם בבוקר, מחליט שברצונו לפרק את "החבילה המשותפת", ניגש למזכירות בית המשפט, משלם אגרה, ופותח תיק פירוק שיתוף. בערכאה זו, אין צורך לפתוח תביעת גירושין בכדי להיות זכאי לפתוח תביעה לפירוק שיתוף.
תביעה זו, הינה מהתביעות החמורות ביותר. והטעם פשוט, שבתביעה זו אין צריך עילה מדוע לפרק את הרכוש המשפחתי. תארו לכם, זוג שמסתדרים כמו זוג יונים, ופתאום ביום סגריר צד אחד מחליט שנמאס לו, תהיה לו אפשרות להוציא את בן זוגו מהבית המשותף, במידה ולבן זוגו לא תהיה יכולת הכלכלית לעמוד במחיר המוצע על ידי כונס הנכסים. וכמובן, בנוסף לתביעה למכירת הבית, ישנה אפשרות לתבוע מחצית משאר הרכוש המשותף, הכולל גם זכויות פנסיוניות וקרנות השתלמות, וכן כל סוגי ההשקעות שבחרו להשקיע בחיי הנישואין, ועוד כהנה וכהנה.
האם בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לסדר גט לצדדים?
אולם צריכים לדעת, שבית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך מבחינת החוק לסדר גט, הואיל והליך זה מורכב מהלכות רבות, הפרוסות על פני שולחן ערוך אבן העזר. ומשכך, בכדי לסדר גט, צריכים לפתוח תיק ולשלם אגרה בבית הדין הרבני בלבד.
האם אפשר לדרוש גט מבן הזוג ללא שום עילה?
התשובה באופן מוחלט: לא!!!! בכדי שבעל יוכל לכפות את אשתו לקבל גט כשאינה מסכימה לכך, וכן להפך בכדי שאישה תוכל לכפות את בעלה לתת לה גט כשאינו רוצה בכך, צריכים עילות הלכתיות הפרוסות על פני השולחן ערוך בחלק אבן העזר.
לאחר כמה דיונים, כשבית הדין שוכנע שאכן תביעת הגירושין התקבלה, הצד שמעוניין בגירושין יוכל לכפות את הגירושין על הצד הסרבן. זאת ועוד, במידה וצד זה ימשיך בסירובו העיקש והמתיש, אזי יוכל בית הדין הרבני להטיל עליו סנקציות רבות עד שיסכים להופיע בבית הדין לסידור הגט. אולם במידה ובית הדין שוכנע שאין כאן עילת גירושין, אזי ישלח בית הדין את הצדדים לשלום בית על ידי מומחים מטעמו (כמובן שהעלות על בני הזוג חצי חצי).
מה הן העילות ההלכתיות הנדרשות בבית הדין הרבני בכדי לכפות גט על הצד הרוצה שלום בית?
עילות הגירושין המאפשרות לבן זוג להתגרש בניגוד לרצונו של בן הזוג השני, בעיקרון נחלקות לשני סוגים. הסוג הראשון, הינן עילות אובייקטיביות כגון מומים בריאותיים, פיזיים או נפשיים, עקרות, אימפוטנציה ועוד. הסוג השני, הינן עילות גירושין סובייקטיביות מחמת התנהגותם של בני הזוג כגון בגידה, סירוב ליחסים, התמכרויות להימורים, סמים ואלכוהול, אלימות בין בני הזוג, בעל שאינו מפרנס את אשתו, הכשלה בקיום מצוות הדת היהודית ועוד כהנה וכהנה.
כבעל ניסיון בייצוג שנים רבות, אני ממליץ בכל תביעת גירושין, לשלב לאחד ולהעצים כמה שיותר עילות משני הסוגים הללו, מן הגורן ומן היקב, ולו בכדי שאם ח"ו עילה אחת אינה מתקבלת על כבוד הדיינים, אזי תביעת הגירושין לא תידחה באופן אוטומטי. עם זאת, חשוב לציין כי בעל דין הטוען לעילת גירושין נדרש לבסס אותה באמצעות עובדות, תאריכים ומסמכים כדי לחזק את אמינותה בפני בית הדין .וכמובן, שיש לנו חוקר פרטי שעובד בשיתוף פעולה מלא עם כל לקוחותינו, ובכוחו לברר דברים סודיים ביותר על בן הזוג, שמבחינה משפטית והלכתית הינם קבילים ומשמעותיים ביותר.
האם פסק דין של בית הדין הרבני המחייב את הצדדים להתגרש, נחשב כמו גט בפועל?
חשוב לי להדגיש, כי גם במקרה שבו בית הדין קיבל את תביעת הגירושין, ופסק כי בני הזוג מחויבים להתגרש, פסק דין זה אינו מגרש בפועל את בני הזוג. לפיכך, בני זוג שלא קיימו את הפעולות הטקסיות הנדרשות לצורך קבלת הגט, אינם נחשבים לגרושים, בכדי שיכולו לפתוח דף חדש בחייהם.
וכאן נכנס התפקיד של הטוען רבני, במצב שבו אחד בני הזוג הופך להיות סרבן גט, ללחוץ על בית הדין בתחילה לדבר אל ליבו. אולם אם הניסיון ייכשל, ללחוץ על בית הדין להפעיל את הסמכויות הנתונות לו מכוח החוק תוך הטלת סנקציות מסוגים שונים על הצד הסרבן. במסגרת הסנקציות בית הדין רשאי לחייב את הצד הסרבן בתשלום מזונות בסכומים גבוהים עד למתן הגט, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה וכן אפשרות תעסוקתית. נוסף על כך, בית הדין הרבני אף רשאי להטיל על סרבן הגט סנקציה של מאסר ממושך בפועל.
בכל מקרה של התלבטות או חוסר ודאות ביחס להגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, רצוי ואף חובה לפנות לטוען רבני מקצועי שמתמחה בתחום הגירושין ומנוסה בייצוג בעלי דין בבית הדין הרבני. הטוען רבני יסייע ללקוח להבין את ההליך שמתנהל בבית הדין, תוך שמירה על זכויותיו ועל האינטרסים שלו. מחכה לכם/לכן בטלפון לייעוץ ראשוני חינם.
