בתיקים רבים בבתי הדין הרבניים ברחבי הארץ, מתנהלים מריבות סוערות בין הבעל לאישה, וכן בין המייצגים של הצדדים, האם האישה זכאית לכתובתה אם לאו. הבעל תמיד יטען כי האישה מורדת ואינה זכאית לכתובה, ואילו האישה טוענת כי הבעל הוא המורד ועל כל זכאית היא לכתובתה. ידוע הדבר, שנושא זה הינו נושא כאוב, אשר גורר הוצאות מרובות לצדדים, עד לבירור האמת מי יפסיד ומי ירוויח.
נציין כעת מספר מקורות נוספים, להוכיח שבכאלו מקרים הכתובה בחזקת האישה, כדלהלן:
- בית הדין הרבני האזורי באשקלון (תיק מס' 59647/9) מפי כבוד הדיינים, הרב א' אהרן כץ – אב"ד, הרב ישי בוכריס, הרב אליהו אריאל אדרי, פסקו כך וז"ל
"ידוע לכל בר-בי-רב שהאשה מוחזקת בכתובתה כל זמן שלא הוכח אחרת, ועל כן נטל ההוכחה להפסד הכתובה רובץ לפתחו של הבעל".
- זאת ועוד, גם בפסקי דין רבניים (חלק ג עמוד 164) מובא פסק דין המתחיל בעמוד 161 בית הדין גדול, וז"ל
"כיון שהכתובה שחייב לה הוא ודאי והפסד הכתובה הוא ספק, אין ספק מוציא מידי ודאי ".
- כמו כן בית הדין הרבני הגדול בירושלים (תיק מס' 1425068/1,2) מפי כבוד הדיינים: הרב דוד ברוך לאו – נשיא, הרב אליעזר איגרא, הרב מיכאל עמוס, פסק כך וז"ל
"מעיון בתיק בית הדין הנוכחי עולה כי אומנם האישה הגישה את תביעת הגירושין, אך היה זה לאחר ששנתיים וחצי לפני כן עזב האיש את הבית, גם אם הצדדים חלוקים על הנסיבות שהביאו לכך. פתיחת תביעת הגירושין לאחר פירוד ממושך לא מטילה על האישה את נטל ההוכחה, וחזרנו לדין הרגיל שנטל ההוכחה לפטור מכתובה במקרה של טענות מרידה או מיאוס הוא על המתחייב. כבר האריכו בזה בפסקי דין רבים ונביא מעט מזעיר בעניין זה. כאשר יש ספק מה הייתה המציאות כשמנגד לאישה שטר כתובה בידה – בכהאי גוונא אין האישה יכול לומר 'קים לי' אף שהוא מוחזק בכסף, שהרי שטר הכתובה שחייב לה הוא ודאי וטענת הפסד הכתובה היא ספק ו'אין ספק מוציא מידי ודאי".
האישה מוחזקת בכתובה ומקבלת כתובה כשיש ספק
- בכדי לחזק את טענות האישה, נצרף כעת מקורות הלכתיים מובהקים, שאפילו אם נאמר במקרה מסוים כי ישנו ספק האם האישה זכאית לכתובתה, מכל מקום יש להורות שהיא זכאית לה מחמת התחייבות הבעל, וכדלהלן:
- דהנה במהרי"ק (שורש פא) כתב, וז"ל "דבר פשוט הוא דכח של הכתובה עדיף מכח שטרי הלואה משום דהוה [הכתובה] מעשה בי"ד וכן משום חינא… ואין כח להפסידה כתובתה אלא על ידי עדי זנות או עדי כיעור".
- כמו כן ידועים דברי המרדכי ביבמות (פרק הבא על יבמתו אות נב) שכתב ש"האשה היא המוחזקת בכתובה", וכך כתב המרדכי בשם ראבי"ה הלכות נדה (דף א טור ב) לגבי רואה מחמת תשמיש:
"ועוד מספק לא תפסיד כתובה דקיימא לן כבית שמאי דאמרינן שטר העומד להגבות כגבוי."
- זאת ועוד, בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' שנג) הביא עוד ראשונים שסברו כי האישה היא המוחזקת בכתובה:
- הרא"ש בבא בתרא (פרק ט סוף סי' ג) כתב שהאישה היא המוחזקת, לענין שממעטת בנכסים.
- שו"ת מהרי"ק (סי' צב) וכן הבית חדש (אבן העזר סי' ט') שהולכים אחר הרוב שאינה קטלנית, וכן בחושן משפט (סי' סז) בשם המרדכי, שכתובה כיון שהיא מעשה בית דין האישה מוחזקת.
- הברכי יוסף חו"מ (סי' יב) האריך מאד בזה והביא אף הוא שהאישה היא המוחזקת, כיון ששטר כתובה בידה.
- בנוסף, בספר עזר משפט (לגר"א גולדשמידט זצ"ל, חבר ביה"ד הגדול, סימן ז) שכתב וז"ל:
"יוצא, לדעת החמדת שלמה והחזון איש, כי בכל מקום אשר ספק הוא אם אישה מפסידה כתובתה מדין מורדת, אם לאו, אין היא מפסידה, ומוציאים מהבעל, אף על פי שהוא מוחזק כי אין ספק פטור מכח תקנה או מכח קנס, מפקיע חיוב ודאי, הבא מכח הדין. וכן בתשובת הרדב"ז: "ותו לא אמרינן דבהאי גוונא לא מפקינן ממונא מספיקא, כיוון שהחוב הוא מבורר…"
- כמו כן פסק דין בית הדין הרבני האזורי בחיפה (תיק מס' 1246797/13), וז"ל
"ומן הכלל אל הפרט לאחר שביארנו שאישה תובעת גירושין מחמת מעשי הבעל, הרי שאינה מפסידה את כתובתה. בנוסף, גם במקרה ויש ספק, הרי הכתובה בחזקתה (ראה משפטיך ליעקב חלק י' סימן ט'). משמעות הדבר, שחובת הבעל להוכיח שהאישה הפסידה את כתובתה."
- בנוסף לכל זה, גם בפסקי דין רבניים (חלק י' עמוד 91) כתבו וז"ל:
"וכאן ראוי להעיר שאין בית הדין מתחשב בזה לומר שמי שפתח את תיק הגירושין והגיש ראשון תביעה זו הוא המעוניין בגירושין וחבירו בשלום בית, ולזה יש שנרתעים לפתוח ראשונים שמא יאבדו איזה זכויות, אלא העיקר לפני בית הדין, אחר שמיעת טענות הצדדים פעמים רבות ובחינות רבות להוציא דין אמת לאמיתו ולגלות את מסתרי הלב לדעת מי באמת מעוניין להתגרש ומי טוען לשלום בית מן השפה ולחוץ. לא אחת קורה שמתוך כבוד עצמי כביכול או כאילו לשם עונש פותחת האישה תיק גירושין ובסתר לבה מעוניינת לדחוף את הבעל לשלום בית, ואותו הדבר להיפך, ויש ששניהם חפצים או בגירושין או בשלום בית ורק הכרת האמת לאמיתה עומדת לבירור בפני הדיינים. מעתה אין זה משנה בנידון דידן מי הגיש תחילה את תביעת הגירושין, וברור לנו ששניהם עקרונית מעוניינים בגירושין".